לא רק לצאת ממצרים – אלא ללכת בדרך שמובילה לחופש אמיתי.

משה רבנו.
לא גיבור־על חסר פחדים, לא דמות מיתית שצועדת עם מבט נחוש לעבר השקיעה.
אלא אדם.
אדם שמגמגם. שמתלבט. שמפחד.
ובכל זאת – אדם שמחליט להנהיג.

כשהוא עומד מול פרעה – הוא לא יודע איך זה ייגמר.
אבל הוא עושה את מה שרבים לא מעזים: הוא לוקח אחריות, הוא פועל, הוא יוצא לדרך.
הוא לא רק מוציא את בני ישראל ממצרים – הוא מוביל אותם אל הלא נודע.

וזה בדיוק הרגע שבו קורה משהו מעניין.

כי כשהוא צריך לבחור מסלול – הוא לא בוחר את הדרך הקצרה.
על המפה הייתה דרך ברורה וישירה – "דרך הים", לאורך חוף עזה של ימינו. מסלול יבשתי, מהיר, הגיוני.
אבל הוא בחר שלא ללכת שם.

למה?
על פי הפסוק בספר שמות, אלוהים לא הוביל את העם דרך ארץ פלישתים, "פן יינחם העם בראותם מלחמה, ושבו מצרימה."
במילים פשוטות: הדרך הייתה אמנם קצרה, אבל מלאה באיומים – מצודות מצריות, ערי פלשתים לוחמניות – וכל זעזוע קטן היה עלול לגרום לעם לחזור אחורה.
הם היו שבירים.
הם יצאו ממצרים – אבל עדיין לא יצאו מהעבדות שבתוכם.

אז משה מוביל אותם דרך המדבר.
אל ים סוף.
אל מקום שנראה חסום. מבלבל. נטול היגיון.
ואז – דווקא שם – נבקע הים.

זו לא רק דרמה תנ"כית. זו תובנה אנושית עמוקה:
לפעמים הדרך הישירה תביא לקריסה.
ולפעמים הדרך הארוכה – היא זו שבונה אותך מבפנים.

עכשיו תעצרו רגע ותסתכלו על עצמכם.
על העסק שלכם.
על המסע שאתם בתוכו.

כמה פעמים הרגשתם תקועים ב"מצרים" משלכם?
עובדים קשה, עושים הכול "כמו שצריך" – שיווק, מכירות, רשתות, לקוחות – אבל מרגישים שאתם רק שורדים.
לא מתקדמים. לא מובילים. רק מחזיקים את הראש מעל המים.

הרבה בעלי עסקים מגיעים אליי עם בקשה ברורה:
"תעשה לי אתר."
"תריץ לי קמפיין."
"תקדם אותי בגוגל."

אבל אני לא מתחיל לרוץ ישר.
אני עוצר ושואל:
"למה?"
"מה אתה באמת רוצה שיקרה?"
"מה החזון שעומד מאחורי זה?"

כי בלי מטרה ברורה – גם הכלי הכי חד לא יעשה את העבודה.
אתר יפהפה לא יעזור אם אין חיבור אמיתי למה שהוא משרת.
קמפיין לא יניב תוצאות אם אין אסטרטגיה שמחברת את הנקודות.
והשיווק הכי אגרסיבי – יישאר חלול אם הוא לא מחובר לזהות, לערכים, לכיוון.

ולפעמים – מה שצריך הוא לא עוד מהלך מהיר.
אלא עצירה.
הסתכלות.
בחירה מודעת לבנות תשתית אמיתית:
אתר שזורם עם השפה של העסק.
רשתות חברתיות שלא רק "פועלות" אלא מדברות אל קהל אמיתי.
מערכות שיווק שמבוססות על תהליכים חכמים, לא על אינטואיציה בלבד.

וזה לוקח זמן.
לא ארבעים שנה – אבל גם לא יומיים.

משה לא הלך בדרך הקצרה.
הוא הלך בדרך שבונה תודעה, זהות, חוסן.
הוא בחר מסלול שיאפשר לאנשים לצמוח.
וזו לא החלטה חלשה – זו מנהיגות.

ואתם – גם אתם לא רק בעלי עסקים.
אתם מנהיגים של המסע שאתם מייצרים.
של הערכים שאתם מביאים לעולם.
של הבחירות שאתם עושים.

אז תשאלו את עצמכם:
מה באמת מדליק אתכם?
מה החזון שהתחלתם איתו?
ואיך בונים תשתית שתיקח אתכם לשם – גם אם זה לא הנתיב הכי מהיר?

אנחנו לא יודעים מה היה קורה אילו משה היה לוקח את "דרך הים".
אבל מה שאנחנו כן יודעים – זה שהמסלול הארוך יצר סיפור שהחזיק 2000 שנה.

גם בעולם העסקי, בעלי חזון, כיוון ואסטרטגיה – מגיעים רחוק.
ומי שרק "רצים קדימה" בלי לעצור – נתקעים. במוקדם או במאוחר.

אז מה הצעד הראשון שלכם?

לא צריך לדעת את כל הדרך.
לפעמים מספיק רגע של הבנה, שיחה אמיתית, רעיון קטן, או החלטה פשוטה:
"אני לא נשאר במצרים הזו."

וכמו אז – גם היום – לפעמים צריך מישהו מבחוץ שיעזור לראות את התמונה הגדולה.
ללכת איתכם יד ביד.
לא בדרך הקצרה, אלא בדרך שבאמת תוביל אתכם לחופש שאתם מחפשים.

כי לא כל דרך קצרה מובילה רחוק.
אבל הדרך הנכונה – זו שמחוברת למה שחשוב באמת – יכולה להחזיק לעד.

בפסח הזה, תבחרו לא רק לצאת.
תבחרו לבנות.
ללכת בדרך שתעזור לכם להגיע למקום שאתם באמת רוצים להיות בו.