בידול אמיתי הוא כמו סטייל אישי – כשיש לך נוכחות טבעית, אין צורך לצעוק כדי שיבחינו בך
תחשבו על הפעם האחרונה שהייתם באירוע גדול. עשרות אנשים, כולם לבושים באותם גוונים, אותן חולצות מכופתרות, אותן שמלות שחורות קלאסיות. ואז נכנס מישהו עם טוויסט משלו – לא מוגזם, לא צעקני, אבל כזה שגורם לך לעצור לרגע ולהגיד: "מעניין…" אולי זה שילוב מקורי של צבעים, אולי ז'קט עם טקסטורה מיוחדת, אולי פשוט ביטחון עצמי שמתבטא בכל פרט קטן. מה שבטוח – אותו תזכרו.
למה רוב המותגים נעלמים בהמון? בדיוק כמו בעולם האופנה, גם בשוק התחרותי מותגים שמתמזגים בהמון פשוט נעלמים מהעין. כשאתה נראה, נשמע ומתנהג בדיוק כמו כולם, הלקוחות מתקשים להבדיל בינך לבין עשרות אחרים שמציעים את אותו הדבר. אתה הופך לעוד "חולצה לבנה" בין אלפי חולצות לבנות, לעוד "חליפה אפורה" שלא משאירה שום רושם.
איך נוצרת נוכחות אמיתית? מותג עם בידול אמיתי לא צועק "תראו אותי!" אלא משדר נוכחות טבעית. כמו מישהו עם סגנון אישי מגובש – כזה שלא מתאמץ לבלוט, אבל פשוט אי אפשר לפספס אותו. מותג שבונה לעצמו נוכחות ברורה, עם סגנון מובהק, לא צריך שהלקוחות יתאמצו למצוא אותו – הוא קופץ להם לעין מעצמו.
הסכנה שבהתבלטות מוגזמת כמו שמישהו שמגיע למסיבה עם חליפה מנצנצת וצעקות מוגזמות אולי ימשוך מבטים, אבל לא בטוח שהם יהיו חיוביים – כך גם מותג שלא באמת מבין את הערכים שלו ומנסה סתם לבלוט בכל מחיר עלול להפוך לקריקטורה של עצמו. הבידול צריך להיות טבעי, מבוסס על מהות אמיתית, ולא על גימיקים רגעיים.
השורה התחתונה מי שמוצא את הקול האותנטי שלו, לא צריך לצעוק כדי שישמעו אותו. מותג חזק הוא כזה שלא מתלבט בין טרנדים ולא מחפש להיות "כמו כולם" רק כדי לא להסתכן. הוא פשוט נוכח. ברור. בלתי ניתן להחמצה.
שאלה למחשבה: האם המותג שלך באמת מבטא את מי שאתה, או שאתה עדיין מנסה להתאים את עצמך למה שאתה חושב שאחרים רוצים לראות?