מותג חזק הוא כמו שחקן אייקוני – ברגע שהקהל מזהה אותך, אי אפשר להתעלם
יש שחקנים שלא משנה מה הם יעשו, תמיד יזכרו אותם בגלל תפקיד אחד אייקוני. בדיוק כמו שיש מותגים שמצליחים ליצור דימוי חזק כל כך, שהלקוחות מיד מזהים אותם – לטוב ולרע.
אם אין לך זהות ברורה, אף אחד לא יזכור אותך
תחשוב על שחקנים כמו יהודה בארקן שתמיד יישאר "המתיחות", צחי נוי שהוא לנצח "יודל’ה", או סילבסטר סטאלון שלא משנה מה יעשה, תמיד יהיה רוקי או רמבו. למה זה קורה? כי הם יצרו זהות כל כך ברורה, שהקהל לא מסוגל לראות אותם אחרת. בדיוק ככה, מותג טוב חייב ליצור דמות חד-משמעית, שאנשים מזהים מיד. אם אין לך מסר חד וברור, אתה פשוט עוד אחד בנוף.
אם אתה משנה סגנון כל הזמן, אנשים יתבלבלו
דמיין ששחקן כמו דני דה ויטו ינסה להיות גיבור פעולה, או שזאב רווח יתחיל לשחק בסרטי אימה אפלים. זה לא שאין להם כישרון – פשוט יש ציפייה ברורה מהדמות שהם בנו.
כשמותג מנסה כל פעם לשדר משהו אחר – פעם הוא יוקרתי, פעם הוא עממי, פעם הוא רציני ופעם הוא מתוחכם – הוא יוצר תחושה של חוסר יציבות. מותג טוב שומר על שפה אחידה, כך שהלקוחות תמיד יודעים למה לצפות.
אם הדמות שלך חזקה מדי, היא עלולה להגביל אותך
תראה מה קרה למקולי קאלקין – תמיד יהיה הילד מ"שכחו אותי בבית", ולג'יימס גנדולפיני שהיה ונשאר טוני סופרנו. לפעמים מותג כל כך מצליח בבניית הזהות שלו, שהוא נתקע בה. אם בונים מותג חזק מדי בכיוון מסוים, זה יכול להפוך לכלא שמקשה על צמיחה לשווקים אחרים. לכן, חשוב לדעת מתי לעדן ומתי לרענן בלי לאבד את הזהות.
📌 שאלה למחשבה: האם המותג שלך כל כך חזק שאנשים מזהים אותו מיד, או שהוא משתנה כל כך שאף אחד לא יודע למה לצפות? ואולי הוא כבר "סומן" בתפקיד אחד שקשה לך לצאת ממנו?